שיטת הרמב"ם בחובת אכילה בסוכה בליל ראשון
בגמ' (סוכה כז.) למדו גזרה שוה חמשה עשר חמשה עשר מפסח שכמו שבפסח אכילה בליל ראשון חובה מכאן ואילך רשות, ה"ה שאכילה בסוכה בליל ראשון חובה מכאן ואילך רשות. אך כשהרמב"ם הביא דין זה יש כמה דברים מעוניינים. הרמב"ם (הל' סוכה ו:ז) כתב "אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן ואילך רשות רצה לאכול סעודה סועד בסוכה רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה." ויש להעיר, א' למה לא כתב הרמב"ם 'מצות עשה לאכול בסוכה בליל ראשון' כמו שכתב לגבי מצה (הל' חו"מ ו:א) "מצות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמשה עשר." ב' למה הביא הרמב"ם דין זה באמצע "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה," הלוא לכאורה דין זה הוא דין נפרד ומצוה נפרדת שמלבד החיוב לישב בסוכה כל ז', יש חיוב לאכול כזית פת בסוכה בליל ראשון. הג' למה השוה דין סוכה לדין מצה לגבי ענין הרשות, היה לו לכתוב 'אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה כדין אכילת מצה.'
ונראה לומר, דבמש' (שם) תנן "רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכ"א אין לדבר קצבה חוץ מלילי יו"ט ראשון של חג בלבד." ובגמ' איתא "מ"ט דר' אליעזר תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אי הכי אפי' לילי יום טוב ראשון נמי א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשה ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן הראשון חובה מכאן ואילך רשות."
ויש להסביר את המחל' בין ר"א וחכמים בב' אופנים. הא' שר"א סובר שתשבו כעין תדורו מורה שצריך לאכול י"ד סעודות בסוכה, ובלי אכילת י"ד סעודות אלו יש חסרון בתשבו כעין תדורו, וחכמים סוברים שאין מצות ישיבת סוכה תלויה על האכילה כלל, רק שבליל ראשון יש מצוה נפרדת לאכול בסוכה. הב' שר"א סובר שתשבו כעין תדורו מורה שצריך לאכול י"ד סעודות בסוכה, ובלי אכילת י"ד סעודות אלו יש חסרון בתשבו כעין תדורו, וגם חכמים מסכימים לזה בעצם, שצריך לקבוע את עצמו בסעודה ע"י אכילה. אך יש גזיה"כ המורה שאין צריך לאכול י"ד סעודות כדי לקבוע דירה זו, אלא צריך רק לאכול סעודה אחת בליל הראשון ומכאן ואילך רשות. ומה שמכאן ואילך רשות היינו שאם רצה לאכול אוכל בסוכה, אבל אינו חייב לאכול.
ועיקר החילוק בין ב' ההסברים הוא לגבי החובה לאכול בסוכה בליל ראשון. לצד הא' הוא חיוב חדש, שהגיזה"כ מחדשת חיוב לאכול בסוכה. אבל לצד הב' אין כאן חיוב חדש לאכול בליל ראשון, אלא שהוא חלק ממצות ישיבת סוכה שצריך לקבוע את דירתו בסוכה בליל ראשון ע"י אכילה. ונראה מדברי הרמב"ם שהוא סובר כצד הב', ובזה מתרץ כל הקושייות. הטעם שלא כתב הרמב"ם שיש מצות עשה לאכול בסוכה בליל ראשון ורק כתב שיש חובה הוא משום שאין זו מצוה חדשה, אלא הוא חלק ממצות ישיבת סוכה. ומזה הטעם הביא הרמב"ם דין זה באמצע מצות ישיבה בסוכה. ולכן כתב כדין אכילת מצה בסוף ההלכה משום שעיקר החידוש הוא שאין חיוב לאכול כל ז' בסוכה וזה ילפינן מהגיזה"כ ששאר ימים רשות. אבל בלי גזיה"כ היינו אומרים שמדין תשבו כעין תדורו בעינן שיקבע דירתו ע"י אכילה כל ז' ימים בי"ד סעודות.